נופש ישיר וקשרי תעופה יפצו ב- 10,000 ש"ח בגין ליקויים בחופשה בבודרום

בסיס המחלוקת - השאלה העומדת בפני בית המשפט

1.         התביעה קשורה לתופעה חוזרת ונשנית שעיקרה כדלקמן:

אנשים פונים לסוכנות נסיעות פלונית ומזמינים חבילת נופש. הסוכנות נסיעות יוצרת קשר עם ספק תיירות ישראלי ומזמינה ממנו חבילת נופש.  ספק התיירות הישראלי יוצר קשר עם ספקי התיירות בחו"ל (טיסות, מלון וכו') ומזמין ממנו את החבילה.  כל עוד הכל כשורה וכל הצדדים ששים  במקחם הרי אין כל בעייה.

2.         הבעיה היא במקרה שבו ישנו כישלון תמורה כל שהוא של הלקוח. קרי, תקלה או ליקוי בטיסות ו/או במלון וכיוצא באלה.  או אז מטילים הגורמים הנ"ל אחריות האחד על השני ועומד הלקוח מול דלתיים סגורות.  סוכנות הנסיעות תטען כי האחריות היא על ספק התיירות בארץ.  ספק התיירות בארץ יפנה אותו לספק התיירות בחו"ל וכן הלאה (ויש גם את חברת התעופה, המוביל האווירי, בית המלון, ועוד).

3.         השאלה היא מהי אחריותם של ספקי השירות לתקלות וליקויים בחבילת השירות?  כפי שנראה להלן, על ספקי השירות חלות חובות מכח דיני החוזים, דיני הצרכנות, דיני התיווך וכדומה. חובות אלה יש בהם כדי להטיל אחריות ביחד ולחוד על ספקי השירות ולפצות את הלקוח.  ונעיר כי התניות הרבות והמכלילות שבחוזים הם תנאים מקפחים וממילא אין להתייחס אליהם.  ונדגיש כי גם סוכנויות הנסיעות וגם הספקים אינם יכולים להיות אחראי לכל תקלה ובעיה לא משמעותית, וקשה לקבוע מסמרות בדבר רמת הפירוט שאחראים לה סוכניות הנסיעות והספקים.

4.         אך בכל מקרה, באירוע שלפנינו נחה דעתי כי התובעים לא קיבלו את אשר מגיע להם ולכן יש לפצותם, והכל כפי שיפורט.

העובדות בקליפת אגוז

5.         מר איתן בוק ומר גלעד בוק (להלן: "התובעים") רצו לחגוג את "חתונת הזהב" של הוריהם. לצורך האירוע פנו לחברת "נופש ישיר" (להלן: "הנתבעת 1") על מנת להזמין חופשה. פרטי החופשה כללו מלון בבודרום, 4 כוכבים, כולל טיסות. ההזמנה הייתה לחמישה עשר אנשים וכללה ששה חדרים.

6.         בשל חשיבות המאורע, כמות האנשים והגלאים, התובעים הזמינו את החופשה מבעוד מועד. וכן הציגו והדגישו בפני נציגי הנתבעת 1 מספר דרישות. בין היתר וכיוון שהצטרפו לחופשה ילדים קטנים ביקשו התובעים כי החדרים יהיו צמודים לרבות דלת מקשרת בחדרים מסוימים.  

7.         לא זו אף זו שהחדרים שקיבלו היו מרוחקים זה מזה ונעדרו דלתות מקשרות. כי אם גם מצב החדרים היה בכי רע. בחדרים מסוימים החשמל לא עבד ו/או המזגנים לא עבדו ו/או המקררים לא עבדו וכו'.

8.         לאחר דין ודברים עם נציגי המלון הוחלפו לתובעים 2 חדרים אך המצב  נשאר בעינו וגם שני החדרים האחרים היו בלתי ראויים כמו קודמיהם.   בין השאר, ובשל העובדה שהדלתות המקשרות בחדרים לא נפתחו הגיעו פועלי המלון לתקן את הדלתות בשעה 12 בלילה.  פועלי המלון ניסו לתקן גם את שאר הנזקים כגון המקררים והמזגנים אך ללא הועיל.

9.         לאור האמור, יצרו התובעים קשר עם נציגי קשרי תעופה (ספקית השירות, להלן: "הנתבעת 2"). התובעים הסבירו את המצב ואת מורת רוחם וכן כי אין ברצונם להישאר במלון הנוכחי. לאחר בירורים רבים בנושא, ביום למחרת בשעות אחר הצהרים, חזר נציג הנתבעת 2 לתובעים. נציג הנתבעת ציין בפני התובעים כי ישנו מלון אחר, חמישה כוכבים, מרוחק מהעיר בודרום וכולל תוספת במחיר. זאת ועוד, מנכ"ל המלון ששהו בו דרש מהתובעים כי ישלמו קנס של 500 דולר בשל עזיבתם המוקדמת. ואם לא די בכך, בשל מרחק המלון האחר נאלצו התובעים להשכיר מיניבוס שייקח אותם בעלות של 150 דולר. ומכאן התביעה שלפנינו.

גדר המחלוקת וטענות הצדדים

10.        התובעים טוענים כאמור לעיל כי הינם משפחה דתית לאומית ערכית שכל מטרתה הייתה לעשות נסיעה חד פעמית עם כל המשפחה לרגל האירוע של הוריהם. במקום זה כל חוויתם נהרסה, הפסידו יום וחצי מתוך הארבעה על מנת להחליף חדרים, להחליף מלונות, לבצע שיחות וכו'. 

11.        התובעים מוסיפים כי את המלון החלופי קיבלו רק בשעה 19:00 ביום השני וכן נאלצו לשלם קנס על מלון שלא נתן להם את התמורה הנאותה. לדידם, הנתבעות חבות כלפיהם כלקוחות באחריות וחובת זהירות.

12.        התובעים תובעים את הקנס ששולם והמיניבוס שנאלצו להשכיר. כמו כן, תובעים את היום וחצי שהפסידו מתוך ארבעת ימי החופשה ועוגמת נפש.

13.        מנגד טוענות הנתבעות כדלקמן:

נתבעת 1

נתבעת 1 מטילה את האחריות על ספקית השירות בארץ, הנתבעת 2. לטענתה, ביצעה את ההזמנות במסירות, נאמנות וללא דופי. במעשיה הסתמכה הנתבעת 1 על פרסומי סיטונאי התיירות השונים. לפיכך במידה וישנה בעיה במלון , מקור הבעיה בתיאור ספקי השירות כפי שנמסר לנתבעת 1.